בעלי חיים בבית

יש אנרגיה מדהימה וטובה כשמגדלים בעלי חיים בבית, חתול או כלבלב לדוגמא, הם מביאים שמחה לאנשים שמגדלים אותם, מסכימים לליטופים וכרבולים, הם מביעים הערכה לאלה שדואגים להם, אינם מתלוננים או מתביישים, אלא טבעיים כמו התינוקות אך עם פרווה נעימה ולכן הם כל כך אהובים.

כשיש תינוק בבית, הם מרגישים בחושיהם שעליהם לגונן עליו, ואין בכוונתם לפגוע ברך הנולד, הם באופן מיידי הופכים לשומרי סף ליד העריסה. כמובן שאין מדובר על כלבי שמירה תוקפניים, אלא על כלבלבים קטנים. תינוקות אינם מהווים איום בתמימותם, ובעל החיים מרגיש שאין סכנה, הוא מבחין אינסטינקטיבית.

הסיבה העיקרית להכניס כלבלב לבית היא צורך חברתי, מתחושת בדידות…

כשהדלת בבית נפתחת , הכלבלב מקפץ ושמח לקבל באהבה את דיירי הבית, זה משמח את המשפחה ואפילו מרפא, והטיפול בכלבלב נותן חשיבות לאדם, אחריות והוא מרגיש פתאום בעל ערך ואהוב.

ידוע שהסביבה הטבעית של בעל החיים היא בטבע, במרחבים, בלהקות, אך בעשרות השנים האחרונות, ביות הכלב הפך לנורמה והרבה אנשים שכחו את צרכי הכלב הטבעיים וסגרו אותם בבתים (ללא חצר או מרפסת) לצורך הנאה עצמית ואגואיסטית בלבד.

הדעות בנושא ביות הכלב הן חלוקות, היות ותעשיית מצרכי חיות הבית הפך לעסק רווחי, גם מסחר בחיות הבית וחיות בכלל הפך להצלחה כלכלית בשוק החופשי, השאלה היא האם מדובר בטובת החיות וצרכיהם, או שמא בטובת האדם שביכולתו להפוך בעל חיים למבוית.